( נכתב על ידי ד"ר אריאלה גיגי, פסיכולוגית המטפלת במרפאה, בין היתר ברוח הגישה הדיאלקטית)
ה DBT היא גישה טיפולית אשר עקרונותיה נוסחו על-ידי מארשה לינהאן, פסיכולוגית מאוניברסיטת וושינגטון בסיאטל שבארה"ב. המידע הזה חשוב, כיוון ש לינהאן יצרה את הטיפול מיתוך ניסיון אישי מרגש: מארשה לינהאן סבלה בעצמה מניסיונות אובדניים [חתכים בגפיים ובבטן וכיבוי סיגריות על הגוף]. היא אובחנה כסכיזופרנית ועברה אשפוזים רבים וטיפולים פסיכיאטריים [כולל גם טיפול במכות חשמלECT) )]. כששום דבר לא הועיל, וברגע אחד נדיר של "קבלה עצמית" – היא הצליחה לעזור לעצמה. בהמשך היא סיימה לימודי דוקטורט בפסיכולוגיה ויצרה את עקרונות הטיפול שמכוון להפרעות אישיות קשות שכוללות בין-היתר קשיים בוויסות רגשי.
המושג דיאלקטיקה מקורו בפילוסופיה היוונית – ופירושו 'אומנות השיחה'. המושג התפתח רבות ודנו בו פילוסופים גדולים. כיום, כשמדברים על דיאלקטיקה, אנחנו מדברים על התפתחות מתוך קונפליקט.
הטיפול הדיאלקטי משלב אלמנטים מהטיפול הדינאמי המסורתי; MINDFULNESS; פילוסופיה דיאלקטית ואלמנטים מה CBT. הטיפול מכוון לטפל בהפרעות אישיות קשות שכוללות קושי בוויסות רגשי ולעיתים גם התמכרויות קשות. הפרעות אלה כוללות התפתחות הדרגתית של דפוסי אישיות נוקשים ובעייתיים שיוצרים דרכים בלתי מסתגלות לתפוס את העולם ולהתמודד אתו. הגישות הבלתי מסתגלות האלה פוגעות בתפקוד ובמקרים מסוימים גורמות למצוקה אישית קשה.
קצת על קשיים בויסות רגשי:
התיאוריה הביו-סוציאלית של ה DBT מסבירה את התפתחות הקשיים בוויסות הרגשי וההתנהגויות האימפולסיביות: כקשר בין נטייה ביולוגית מולדת לבין כשל סביבתי. נסיבות סביבתיות שהן קריטיות ליצירת קשיים בוויסות רגשי, ביעקר – "סביבה לא מתקפת", שהיא הנטייה של הסביבה [לפעמים רק מחוסר ידע] להגיב באופן לא יציב ו/או לא הולם לחוויות אישיות. סוג אחר של סביבה לא מתקפת קשורה בהתעללות ו/או הזנחה גופנית ו/או נפשית.
לעיתים הקושי בוויסות מוביל דווקא לניסיון להימנע מלהרגיש, וזו יכולה לתרום לתחושת העדר זהות. הירדמות רגשית הנחווית כניסיון להימנע מלהרגיש נתפסת כריקנות, ותורמת לתחושת חריגות. הקשרים הבינאישיים של אנשים שסובלים מההפרעה – הם לעיתים כאוטיים ובעייתיים, עם נטייה לביטויי רגש חזקים ודרשנות שמקשה על שמירת קשרים ומביאה להתנהגות הרסנית גם בקשרים. אופי זה של קשרים מוביל פעמים רבות לתחושה של בלתי נסבלים.
אחת הדרכים להבין הפרעות כאלה היא לזכור – שאדם התמודד בצורה הטובה ביותר שהוא ידע, בתגובה לנסיבות קשות [בדרך כלל בתקופת הילדות] ושההתנהלות הזאת עזרה לו
תהליך הטיפולי עם הסובלים מהפרעת אישיות מצריך עבודה קשה, הן של המטפל והן של המטופל, ולרוב מדובר בטיפול ממושך יחסית. אבל חושב לזכור: גם הסובלים מהפרעת אישיות (גם אם קשה) יכולים לתפקד ולהרגיש יותר טוב!
מטרת הטיפול הדיאלקטי
המטרה העיקרית של DBT היא בניית חיים ששווה לחיות אותם. ה DBT עוזר לשנות דפוסים של התנהגויות, רגשות וחשיבה הגורמים לקשיים בחיים, על-ידי חיזוק המוטיבציה להיות בחיים; יצירת מוטיבציה להיות בטיפול; יצירת מוטיבציה לשיפור איכות החיים.
העבודה בטיפול מתמקדת בעיקר בסיוע בהתמודדות עם קושי בוויסות הרגשות וחוסר היציבות. עבודה זו נעשית תוך שילוב טכניקות מטיפולים שונים. ביניהן: המשגה מחודשת של הקשיים, טכניקות של CBT, ובעיקר מתן תוקף לרגשות, תוך שמירה על גבולות ברורים ומציאת דרכי התמודדות חלופיות. עבודה חשובה המלווה את הטיפול ובלעדיה הוא לא שלם היא העבודה על הקשר הטיפולי ובכך גם על קשרים בכלל. טכניקה נוספת שמשולבת בטיפול DBT היא מיינדפולנס (קשיבות). מדובר במיומנות שמטרתה ללמוד לקבל את המציאות וללמוד להתבונן ברגשות ובמחשבות כדי לקבל את הכאב כחלק בלתי נפרד מהמצב. זאת מתוך הבנה שרק כך נוכל לעשות בחירות יעילות יותר.
טיפולי DBT הוכחו כיעילים במחקרים רבים, בייחוד כשמדובר בנטייה להרס עצמי ולחוסר איזון רגשי המוביל לפגיעה עצמית.
הנחות יסוד ב- DBT
- המטופל/ת משתדל/ת ככל יכולתו/ה
- המטופל/ת רוצה להשתפר
- המטופל/ת צריך/ה להשתדל יותר
- המטופל/ת אינו/ה אשם/ה בבעיותיו/ה
- החיים של המטופל/ת הם בלתי נסבלים
- המטופל/ת צריך/ה ללמוד התנהגויות חדשות
- המטופל/ת אינו/ה יכול/ה להיכשל בטיפול
- המטופל/ת זקוק/ה לתמיכה