איך מסתכלים על הקשר הזוגי בטיפול?
הגישה הקוגניטיבית התנהגותית מסתכלת על המערכת הזוגית או על מערכת משפחתית באופן מאוד דומה לאדם עצמו. אנחנו מביאים למערכות היחסים את היכולות שלנו, הכוחות שלנו, הצרכים שלנו, אבל גם את המשקעים שלנו מהעבר. לכן, בני הזוג נכנסים למערכת היחסים גם עם המחשבות האוטומטיות של כל אחד, ההתנהגויות האוטומטיות והרגשות שקשורים למחשבות אלה. כל אחד מבני הזוג מביא עימו אמונות ליבה על החיים ועל עצמו וקשיים רבים בתוך הזוגיות עלולים להיווצר כשאנחנו מפרשים באופן אוטומטי את הנתהלות בן/בת הזוג לפי מערכת האמונות שלנו, שלא בהכרח תואם למערכת האמונות של הפרטנר שלנו.
בהתאם, בני האדם, הזקוקים לקשר ולאינטימיות כמו לאוויר לנשימה, נוטלים על עצמם תפקידים שונים בקשרים. זאת בהתאם לתפקידים שנטלנו לאורך חיינו. לעיתים התפקיד שאנו נוטלים על עצמינו בקשר הזוגי אינו יעיל או אפילו מהווה טריגר להפעלת אמונות הליבה של בן/בת הזוג. כך אנו עלולים למצוא את עצמינו במעגל קסמים במהלכו אנו משחזרים שוב ושוב את אותם הריבים, התסכולים והמכאובים.
חשוב לזכור: מידת הסבל אינה מדד לכמות העבודה שהושקעה בקשר. קשר שבו אנו סובלים במשך שנים הוא לא בהכרח קשר שעמלנו על מנת להצילו.
מה עושים בטיפול זוגי בפועל?
הטיפול הזוגי יכול להוות פתח לברור האמונות שכל פרט נכנס איתו לקשר, ולאופן האוטומטי שבו אמונות אלה מנהלות את הקשר, תוך חוויה של חוסר שליטה. הטיפול הזוגי משתמש בכלים מאוד דומים לכלים קוגניטיבים התנהגותיים בטיפול פרטני: כולל בחינת המחשבות האוטומטיות והתפקידים בקשר, פתיחת מרחב למחשבות חלופיות וגמישות מחשבתית, כלים לוויסות רגשי, טיפול בסכמות ועוד…