מיומנויות חברתיות עוזרות לילד להבין מצבים בין-אישיים, ליצור קשרים עם אחרים ולהתמיד בהם, ולהגן על האינטרסים שלו בקשר הבין-אישי. מיומנויות אלו מלמדות את הילד, בין השאר, להתאים את עצמו במהירות למציאות חברתית משתנה (מאיירס, 2013). היכולת להשתלב בקבוצת השווים באופן תואם, מסתגל ואף מהנה הינה אחת המשימות ההתפתחותיות המשמעותיות של הילד.
כאשר תהליך זה אינו מתרחש באופן תקין, הערכתו העצמית ורווחתו הנפשית של הילד נפגעות, ובמקרים מסוימים עלולה להיות לכך השפעה מזיקה על תחומי התפתחות נוספים, כגון התחום הלימודי (טל, 2002). כאשר הפרט נזקק להתערבות טיפולית, ישנה חשיבות רבה לבחירת סוג ההתערבות המתאימה. מאחר ומיומנויות חברתיות הן כישורים אותם יש להפעיל במסגרת חברתית, יש לבחור מסגרת טיפולית אשר תסייע לילד לרכוש את הכישורים הללו ותספק סיטואציות להתנסות המתקיימות גם במציאות חייו של הפרט.
אחד התנאים החשובים לרכישת מיומנויות חברתיות ולהעברתם למציאות, הוא באמצעות התנסויות מונחות ומפוקחות. התנסות מסוג זה ניתן להשיג ע"י הטיפול הקבוצתי, המאפשר לחזק ולרכוש כישורים כגון הקשבה, הבעת אמפתיה, שיתוף פעולה בקבוצה, יצירת חברויות ותחזוקן לאורך זמן ופתרון בעיות וסכסוכים (Lavoie, 2006).