דיכאון

דיכאון אצל ילדים הוא בעיה אשר עלולה לפגוע בתפקוד השוטף ולהשפיע על ההתפתחות הרגשית, קוגניטיבית, חברתית ומשפחתית. מלבד הדיכאון עצמו, קיימת סבירות גבוהה שתתווסף לו הפרעה נוספת כמו חרדה, הפרעת התנהגות, בעיות אכילה ועוד. האיגוד האמריקני לפסיכאטריה של הילד והמתבגר, מצא כי דיכאון קשור גם לשיעורים גבוהים של התנהגויות אובדניות, שימוש בחומרים ממכרים, לחשיפה לארועי חיים שליליים ולהריון בגיל ההתבגרות (AACAP,2007).
מאפייני הדיכאון אצל ילדים תלויים בשלב ההתפתחותי בו נמצא הילד ומושפעים מיכולותיו הקוגניטיביות, התפתחותו החברתית ומההתפתחות הפיזיולוגית. כך נוכל למצוא למשל, סימני דיכאון, אשר פחות אופיינים למבוגרים כגון התפרצויות זעם, תנודתיות רגשית וסף תסכול נמוך, מופיעים אצל ילדים  אשר יכולת ההבעה הרגשית עדיין אינן מפותחת במלואה.
מטבע הדברים, ההתערבות הטיפולית היא עניין קריטי בין אם בהפחתת התנהגויות מסכנות חיים ובין אם במניעת נזק עתידי מתמשך. הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי נמצא כיעיל לטיפול בדיכאון. מרכיבי הטיפול הבולטים כוללים הסבר פסיכו – חינוכי, הפעלה התנהגותית וקביעת פעילויות מהנות, פיתרון בעיות ופיתוח מיומנויות התמודדות, הבנייה קוגניטיבית מחודשת והדרכת הורים.

 

סגור לתגובות.