חרדת פרידה

חרדה כתופעה כרונית אצל ילדים, להבדיל מפחדי ילדות הנמצאים בגדר הנורמה, היא מצב הדורש התערבות טיפולית. חרדת פרידה, האופיינית לגילאי 5 – 9, פוגעת למעשה בתפקודו השוטף של הילד. היא מתבטאת בין היתר בתחושות גופניות לא נעימות עקב המתח הבלתי פוסק, רגשות של עצב ,דאגה ועוד והמנעות מפעילויות או מצבים שההורה/הורים אינם נמצאים. מצב מתמשך כזה עלול לפגוע בהתפתחותו התקינה של הילד ולהשפיע לרעה גם על שאר הגורמים המשפחתיים המעורבים.
הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בחרדת פרידה מצריך בניית סולם חשיפה למצבים מהם הילד נרתע או נמנע לחלוטין. יחד עם הסבר פסיכו – חינוכי ולימוד תרגילי הרפיה, הילד נחשף למצבים עד לרמה שבה הוא מצליח להתמודד טוב יותר ואינו מנוהל ע"י הפחד. הוא לומד בעצם שהוא יכול לשאת את המצבים ושלמעשה הוא לא צריך שיהיו בסביבתו כל הזמן ההורים. בעת הצורך נלמדות מיומנויות נוספות אשר יכולות לסייע כמו מיומנויות חברתיות, פתרון בעיות ושליטה על מוקדי קשב. העבודה הטיפולית מלווה כמובן בהדרכת הורים.

סגור לתגובות.