פוביות

רוב הילדים חווים במהלך התפתחותם פחדים שונים בתדירות ובעצמה משתנים. פחדים אלה לרוב חולפים ללא התערבות מיוחדת, כחלק מתהליך ההתפתחות וההתבגרות הטבעיים. כאשר פחדים אלה הופכים להיות ממושכים, כאשר נמנעים באופן פעיל מהאובייקטים או מהמצבים מעוררי הפחד וכאשר התגובה אליהם היא עצמתית ולא בפרופורציה המצופה, יש מקום לבצע התערבות טיפולית.
המודל הקוגניטיבי- התנהגותי רואה בתהליכי למידה ובסגנון קוגניטיבי כגורמים עיקריים המשפיעים על היווצרות הפוביה ועל שימורה. ההתערבות הטיפולית נעשית בהתאם לכך. במישור הקוגניטיבי, מסבירים לילד אודות הבעיה, מאתרים מחשבות לא מסתגלות ולומדים דיבור פנימי מרגיע. לומדים מה קורה לנו בגוף כאשר מתעורר הפחד וכיצד אפשר באמצעות הרפיה,להרגיע את תגובת הפחד בגוף ולהפחית את הסימפטומים הגופניים הנלווים לתחושת הפחד. במישור ההתנהגותי, נחשפים אל הגירוי מעורר הפחד, בהתאם לתכנית חשיפות שבונים ביחד המטפל והמטופל, ומייצרים למעשה למידה חדשה, כזאת אשר בעקבותיה לא יתפקד יותר הגירוי המדובר כמעורר פחד.

סגור לתגובות.