טיפול תרופתי

עוד בנושא:

• שירותים פסיכיאטריים
• טיפול תרופתי

הטיפול התרופתי הפסיכיאטרי, קיים בהיסטוריה של הרפואה כ- 70 שנה בסה"כ. במהלך השנים האלו פותחו תרופות בעלות יעילות מסוימת לחלק מהבעיות הנפשיות. ההנחה המובלעת מעצם מתן טיפול תרופתי הוא שבעיות נפשיות קשורות לתפקוד שונה או לקוי של המח, הנחה שאין הוכחות של ממש. ברוב המקרים אנו יודעים מהו מנגנון הפעולה של התרופות במח, אך אין שום ודאות שמנגנון פעולה זה "מתקן" את התפקוד הלקוי המשוער. דוגמא יכול להיות שיש ליקוי במנגנון A, התרופה עובדת דרך מנגנון B ועוזרת, אך לא מתקנת את התקלה המשוערת במקום A, שברוב המקרים הינה תעלומה.

מעבר לכך העובדה שיש שינוי בתפקוד המוחי, לא בהכרח אומרת שהסיבה לשינוי המוחי הינה ביולוגית כי אנו יודעים היום שגם תהליכי למידה או תהליכים פסיכולוגיים כדוגמת טראומות, סטרס ואחרים יכולים להשפיע עמוקות על תפקוד המח. גם פסיכותרפיה משפיעה על תפקוד ולפעמים על מבנה המח בדומה לתרופות.

הפסיכיאטריה בת ימינו לא הצליחה לפענח את סודות המח ולא הצליחה לפתח טיפולים שהם ספציפיים על פי מחלות. הטיפול התרופתי הפסיכיאטרי הוא למעשה טיפול סימפטומטי. הוא מביא למזור לביטויים של הסבל הנפשי. לדוגמא, אדם המאובחן כסובל מ"דיכאון רבא" יכול לקבל תרופות שמוגדרות תרופות נוגדות דיכאון, אך גם מייצב מצב רוח ולא פעם גם תרופות הרגעה או תרופות שמוגדרות שנוגדות פסיכוזה במינון נמוך.

שיטת מעקב:
עקרונית ניתן לתת טיפול תרופתי פסיכיאטרי ולהזמין את המטופל למעקב סדיר, כדוגמא פעם בשבועיים בתחילת הטיפול ובהמשך פעם בחודש/חודשיים. בביקורים אלו הרופא יכול להעריך, על בסיס המידע שהמטופל נותן את מהלך הטיפול. שיטה זאת היא רצויה באופן כללי, אך יקרה וצורכת זמן.

המטופל יכול להתייחס ליעוץ הפסיכיאטרי כפעולה חד פעמית ולבחור להמשיך את המעקב במקום אחר לרבות רופא המשפחה. ברוב המקרים תכנית המעקב תקבע בהסכמת המטופל כחלק מתכנית הטיפול.

לקריאה על טיפול תרופתי בדיכאון לחץ כאן.