קשיבות (מיינדפולנס- mindfulness)

מיינדפולנס (קשיבות) היא שיטה טיפולית שיכולה לעמוד כטיפול בפני עצמו, או  בשילוב עם טיפולים אחרים. השיטה משלבת בין עקרונות של CBT לבין עקרונות של מדיטציית קשב מהמזרח הרחוק. המטרה העיקרית של שיטה זו היא ללמוד דרך אחרת להתבוננות וקבלה של הרגשות והחוויות שאנו חווים, תוך וויתור על השיפוטיות והביקורתיות כלפי עצמינו. זאת תחת ההנחה שרוב הסבל שאנו חווים מגיע מהצורך לסלק את החוויה הרגשית תוך ביקורת ושיפוט.

בשל חשיבותה הרבה של שיטה זאת ומרכזיותה בגל השלישי של ה CBT, אנחנו ממליצים במרפאתנו ללמוד ולתרגל את השיטה במסגרת הטיפולים הפרטניים או במסגרת קבוצתית.

השיטה מבוססת על עיקרון פשוט, לפיו אנחנו לא מספיק מודעים לקיומן של יכולות נפלאות שאנו נולדים איתן, המהוות משאבים של הנפש, אותם ניתן לפתח . בין יכולות אלו:

  • היכולת להרפיה עצמית, לשליטה במתח בגוף באמצעות טכניקות של שליטה עצמית.
  • יכולת ההתבוננות העצמית, אשר מאפשרת לנו הבנה של העולם הפנימי שלנו ושל מערכת התגובות שלנו לעולם.

ההנאה מהמשאבים הטבעיים האלה היא זכותו האישית של כל אדם, אולם פיתוח היכולות המולדות דורש אימון ותרגול.

מהי קשיבות?

את רוב חיינו אנו עוברים ללא תשומת לב מלאה להתנסויותינו. בקלות רבה אנו רוכשים הרגלים אוטומטיים של תחושה ותגובה, וכך מוותרים על תשומת הלב.  בעזרת הקשיבות ניתן להחזיר את תשומת הלב ל"כאן" ול"עכשיו". קשיבות היא למעשה תשומת לב המתאפיינת באיכויות אלה:

התנסות ישירה: מפגש עם כל דבר שאנו מרגישים באמצעות החושים שלנו – ראייה, שמיעה, מישוש, טעם וריח – או עם תחושות פנימיות, כמו מחשבות ורגשות. תוכן המחשבות והרגשות אינו בהכרח מתאים לעולם החיצוני בהווה. כך, במחשבה על כיסא אין כדי להעיד על קיומו של כיסא בחלל שסביבנו, ולכן גם הרגשה של פחד לא בהכרח מעידה על הימצאות דבר מה שיש לפחד ממנו.

  1. התנסות בהווה: קשה לשמר את תודעתנו בהווה. תשומת לבנו נודדת בטבעיות מהרגע הנוכחי אל מה שקרה ואל מה שעוד יקרה. הנדידה מההווה מרחיקה אותנו מההתנסות הישירה, ואנחנו הולכים לאיבוד בתוכן מחשבותינו. כאשר אנחנו מנסים לדבוק בחוויה נעימה, אנחנו מסתלקים מההווה (כי אנחנו "נשארים" בעבר). כאשר אנחנו מנסים להיאבק בתחושה בלתי נעימה או להימלט ממנה, אנחנו מסתלקים מההווה (כי אנחנו "נמלטים" אל העתיד). ההווה משתנה תמיד, ועמו גם חוויותינו. היות נוכח בהווה אין פירושו למנוע מהמחשבה לשוטט בעבר ובעתיד, אלא להבחין בכך שהמחשבה משוטטת ולהשיבה בעדינות אל ההווה, שוב ושוב.
  2. התנסות ללא שיפוטיות: יש לנו נטייה טבעית להעריך את חוויותינו ולשפוט אותן. אנחנו מקנים משמעות להתנסויותינו: מתייגים חוויות כ"טובות" או "רעות". אולם קשה לצפות במחשבות וברגשות כהלכה אם השיפוט מתערב מיד. קשיבות היא תהליך של התבוננות ללא שיפוט או הערכה.

בשל אופייה הלא שיפוטי, מטרתה של הקשיבות איננה מעשה או פתרון בעיות. מתרגלי מדיטציה לומדים כי אין הם צריכים להגיב למחשבות, לרגשות או לדחפים גופניים מיד. הם יכולים פשוט לצפות בהם כפי שהם בלי להסתבך בתוכן המחשבות. הם לומדים לזהות דחפים לפעולה ולהניח להם לחלוף בלי לפעול.

טיפול זה, בין אם הוא עומד בפני עצמו, ובין אם הוא משולב עם שיטה נוספת, נעשה תוך שימוש בטכניקות הרפיה ו"תרגילים" המסייעים ללמוד את הקשיבות באופן חווייתי המאפשר הפנמה של הגישה, דיבור על התהליכים שעושה המטופל והקניית הרגלים חדשים להתמודדות עם חיי היום יום.

שיטה זו הוכחה מחקרית, בין היתר, כיעילה מאוד בהפחתת מתחים ובמניעת הישנות של דיכאון. מפני שהיא חוצה אבחנות, היא מתאימה למעשה לכל מי שחווה סבל בחייו.

 

סגור לתגובות.